top of page

צורחות פמיניזם וצורכות חלב

עודכן: 13 באפר׳ 2023

צורחות פמניזם וצורכות חלב

ביום האישה הבינלאומי כולנו הרמנו כוסית, העלינו פוסטים, ביקשנו שוויון, צעקנו פמיניזם. נשים פמיניסטיות, וכן, יש גם גברים פמיניסטים, דוגלים בשכר שווה, זכויות רבייה וחופש מדיכוי פטריארכלי. אך לא רק - פמיניזם בא לידי ביטוי גם בנושאים שונים אחרים, כולל זכויות בעלי חיים, כאשר הוא בולט במיוחד בבחינת תעשיית החלב.


צורחות פמניזם וצורכות חלב - שיח פמיניסטי על צריכת מזון מהחי
צורחות פמניזם וצורכות חלב

אלימות ודיכוי במעטה של נקבה מאושרת

תעשיית החלב היא אחת מתעשיות ניצול ושעבוד בעלי חיים הגדולות בעולם. ענף זה משתמש בפרות באופן אינסטרומנטלי כמכונות לייצור חלב בלבד. מאחר ונקבה יכולה לייצר חלב רק בהריון, הפרות עוברות הזרעה בכפייה, ומוזנות בהורמונים על מנת שכמות החלב שגופן מייצר תגדל משמעותית. התעשיה הישראלית מתגאה ביצור ממוצע של 30 ליטר חלב ביום מכל פרה, בטבע העגל צורך כ 5 ליטר ביום. אתר מועצת החלב מדווח כי בשנת 2020 משק החלב ייצר כ 1520 מיליון ליטר חלב. ה"השבחה" הזו מיטיבה עם בעלי הייצור אבל בפועל יוצרת סבל לפרה וגורמת לה להתפרצויות של דלקות עטינים קשות, כאבים ונכויות שונות. עם לידתו של העגל הוא נלקח מאמו זמן קצר לאחר הלידה לצורך פיטום ושחיטה. הפרידה של האם והעגל היא חוויה טראומטית הן עבור הפרה והן עבור העגל בה הפרה סובלת סבל מנטלי קשה.

גם אם התמונה שמציגה תעשיית בעלי החיים היא של פרה מאושרת בשטחים ירוקים, בפועל היחס של תעשיית החלב לפרות הוא אלים ומדכא. נשאלת השאלה האם נשים פמיניסטיות שדוגלות בזכויות של נקבות, ובמקביל צורכות מוצרי חלב יכולות לעמוד מאחורי זעקתן כשהן צורכות מוצרים המבוססים על אינוס ושעבוד של נקבות ממין אחר?




"סיפורה של שפחה #cowtoo"

ציור שמן 60X120 ס"מ

ציירת: יפית סרנגה

הציור יוצג בתערוכה בגלריית חיל האוויר במהלך חודש מרץ 2023

ניתן לרכישה​

מה הקשר בין פמיניזם לטבעונות?

הסופרת האמריקאית, תאורטיקנית אקו-פמיניסטית ופעילה לזכויות בעלי חיים, קרול אדמס, מחברת הספר " The Sexual Politics of Meat" (הפוליטיקה המינית של בשר) חקרה את הקשר בין ערכים פטריארכליים ובין צריכת מזון מהחי. אדמס מסבירה כי הפמיניזם דוגל בהגנה על כל הנקבות, וזה כולל בעלי חיים, ולכן - "כל פמיניזם שאינו לוקח בחשבון את הניצול של חיות לא אנושיות אינו שלם" (Adams, 1990).

בספר מסבירה קרול אדמס את המושג "הרפרנט הנעדר" - הקשר הישיר הנעלם מעיניו של הצרכן שמפריד בין בעל החיים ובין התוצר הסופי שהוא המזון. מאחורי כל ארוחה מהחי עומד היעדר מסוים: מות החיה שמזון מהחי תופס את מקומה. חוסר ההתייחסות למות החיה וסבלה הוא ה"רפרנט הנעדר". הרפרנט הנעדר מסווה את האלימות הטמונה באכילת מזון מהחי, ובכך מגן על מצפונו של אוכל המזון מהחי והופך את הרעיון של בעלי חיים סובלים ללא מהותי, אל מול רצונו האנוכי של האדם להנות מאוכל. תפקידו של הרפרנט הנעדר למנוע מאתנו לראות את בעל החיים כ"מישהו" ולאפשר נטישה מוסרית של ישות אחרת.

אדמס מסבירה שכשבוחנים את התיאוריה הפמיניסטית ניתן לזהות שהיא מכילה ביקורת טבעונית הגיונית. היא מציגה כיצד תהליך של החפצת בעלי החיים, פיצול תפיסתי בין התחשבות בסבלם של בני אדם ובין סבלם של בעלי החיים, וכן צריכת מזון מהחי מאפשרים דיכוי של בעלי חיים כך שהטכנולוגיה הופכת את בעלי החיים להיות חסרי ישות, חסרי שפה וחסרי ייצוג.



סיפורה של שפחה #cowtoo

פמיניזם וטבעונות חולקים מטרה משותפת של מאבק בדיכוי. טבעונות היא אורח חיים השואף לבטל את ניצולם של בעלי חיים למטרות מזון, ביגוד ולמטרות אחרות. צריכת מוצרים מן החי תורמת לדיכוי בעלי החיים באופן ישיר. מכאן משתמע כי פמיניסטיות שדוגלות בזכויות של נשים אינן יכולות לצרוך מוצרים מן החי מבלי לסתור את אמונתן.

טבעונות היא, אם כן, עניין פמיניסטי. זו דרך של פמיניסטיות להילחם נגד דיכוי על כל צורותיו, כולל דיכוי בעלי חיים. כפי שאומרת החוקרת הפמיניסטית מרטי קיל, "להיות פמיניסטית זה להיות טבעונית" (Kheel, 1993). טבעונות היא למעשה דרכן של פמיניסטיות לתרגל את מה שהן מטיפות לו ולהילחם למען השוויון של כל הנשים והנקבות.

במסעי השיווק של ה #metoo בשיחות הסלון על "סיפורה של שפחה" והרצון לעורר מודעות לפגיעה בנקבות – אני קוראת ואומרת - #cowtoo, ואין יום נכון יותר לצעוק את זה מאשר יום האישה.



הכותבת: יפית סרנגה, מחברת הספר 'וחך, אוכל יטעם לו', העוסק במוסר ואכילת בעלי חיים בעידן המודרני. בעלת תואר שני בפילוסופיה מטעם אוניברסיטת בר אילן ותואר ראשון בתקשורת. אומנית ויוצרת אקטיביסטית למען בעלי חיים. www.yafitsaranga.com



לרכישת הספר "וחך אוכל יטעם לו" העוסק במוסר ואכילת בעלי חיים בעידן המודרני:

 




הפניות


Adams, C. (1990). The Sexual Politics of Meat: A Feminist-Vegetarian Critical Theory. New York: Continuum.


Kheel, M. (1993). Ecofeminism and Deep Ecology: Reflections on Identity and Difference. Ethics & the Environment, 1(2), 121-149


https://caroljadams.com/about-ecofeminism


Comments

Rated 0 out of 5 stars.
No ratings yet

Add a rating
bottom of page